התקדמות איטית

אף כי הרעיון של בינה מלאכותית (AI) הפך פופולארי מאוד בשנים האחרונות, מומחים אינם רואים בו סימן לקידמה. למרות שיש תבניות לעריכה של נתונים בקני מידה גדולים ולניתוח ברמה בסיסית, חברות עדיין משתמשות בניתוח מילות מפתח ל-AI. כל פריצת דרך יצירתית בתחום הבינה המלאכותית, כגון יצירת סקריפטים עבור פרסומות או כתיבת נובלה, היא תוצר של עבודה של צוות מומחים. לימוד מחשב לא רק לחשוב, אלא גם לחשוב בצורה דומה למוח אנושי, היא משימה קשה. עם למעלה מ-50 שנים של ניסיונות, התוצאות אינו מרשימות במיוחד.

Composite image of brain with electronic systems background

בהשוואה לאינטלקט "טבעי" רב-שימושי, בינה מלאכותית פרימיטיבית למדי. בינה מלאכותית נוצרה למטרות מסוימות, למשל לזהות עצמים או לנהל מזל"טים וכלי רכב לא מאוישים. המוח של הבינה המלאכותית הנוכחית מסוגל להשלים משימות קטנות, כשכל אחת מהן מבודדת מאחרות מבחינה מיחשובית. משמעות הדבר הוא ש-AI מסוגל לנצח בני אנוש במשחק שחמט, אך כשהוא ניצב מול בעיה מוסרית, הוא ניצב בפני דרך ללא מוצא.

מאידך גיסא, למוח האנושי יש את היכולת לשלב מגוון יכולות למעטפת עתירת אנרגיה. מספר פונקציות בינה מלאכותית שמשולבות לבלוק אחד עשויות לאפשר למחשב לפעול בצורה משופרת ומהירה יותר, תוך יצירת סינרגיה בין מערכות נפרדות. דבר זה עשוי להוביל להופעת מחשבה מופשטת, דבר שייתן למכונות את ההזדמנות ליצור פעולות מורכבות ולא תקניות, בדומה לפעולות אנושיות.

לדברי מאסימיליאנו וורסצ'ה, מנהל מעבדת הנוירונית של אוניברסיטת בוסטון, עד שנת 2027, AI יתפתח לרמת התפתחות מוח כשל עכברוש ויהיה מסוגל לקבל החלטות בכפוף למגוון נתונים שונים.

מניפולציה של נתונים עומדת להיות משימה מן המניין, כך שהקו שמפריד בין תוכנה לבינה מלאכותית עומד להיטשטש. הבינה המלאכותית של העתיד תחזק את הפלטפורמה של אימון מעמיק ומיחשוב היקפי, בדיוק כמו שאדם או בעל חיים מסתמך על פעולה של מספר איזורים במוח.

ציפיות מצד השוק

השוק לבינה מלאכותית ולמערכת קוגניטיבית מצפה לשיעור גידול מצרפי שנתי של 55.1% ב-5 השנים הבאות. השימוש הנרחב בבינה מלאכותית הוביל להכנסות מוגדלות עבור חברות שמקדמות מוצרים שמשתמשים בטכנולוגיות קוגניטיביות, החל מ-8 מיליארד דולר ארה"ב בשנת 2016 עד לתחזית בת 47 מיליארד דולר בשנת 2020. "מפתחי תוכנה ומשתמשים כבר החלו את תהליך ההוצאה אל הפועל ויישום בינה קוגניטיבית/ מלאכותית כמעט בכל יישום או תהליך", אומר דיויד שובמהל, מנהל הפיתוח בחברת IDC.

עוד בשנת 1981, התיאורטיקן האמריקאי בתחום בינה מלאכותית, רוג'ר שאנק, ייסד את חברת מערכות קוגניטיביות והכניס את מושג הסקת מסקנות על סמך תקדימים. טכניקה זו מאפשרת למחשב להשוות מצבים חדשים מול ישנים ולתקן את הידע שלהם על בסיס עובדות מתקבלות. אולם, אף יכולת זו אינה מספקת למחשב היגיון, חשיבה והבנה. המדען מאמין שהגיע הזמן שחברות יפסיקו ליצור עניין בבינה מלאכותית על ידי טענה שזו תוכל עד מהרה להגיע ליכולות חשיבה טובות יותר מבני אדם או להפוך מודעת. אם מגמה זו לא תשתנה, הקיפאון בתחום זה רק ילך וירע.